כיצד להעביר יותר חום אל הוופרים שלכם (ולא יותר חום אל הקירות של המכשיר)
כאשר מחממים וופרים בתנאי ואקום, מדובר במאבק חסר סיכוי מול חוקי הפיזיקה. מכיוון שאין אוויר, אי אפשר להסתמך על תהליכי העברת חום באמצעות רוח. נשאר רק השימוש בקרינה.
הבעיה היא שכל ואט שלא מגיע אל הוופרים הוא סתם אנרגיה שמבוזבזת. האנרגיה הזו גורמת לחימום קירות המכשיר, מה שיוצר לחץ נוסף על מערכת הקירור. זו בזבוז אנרגיה וגם בעיה עבור ההарדוור של המכשיר.
למה אנו משתמשים בזהב
מנורות קוורץ רגילות מפיצות חום לכל הכיוונים. כדי למנוע בזבוז זה, אנו משתמשים במחזירי אור מצופים בזהב. הזהב מסוגל בצורה מעולה להחזיר את גלי האינפרא-אדום למקומם.
על ידי ציפוי המעטפת בזהב, אנו יכולים להחזיר את החום שהיה עובר לכיוון ההפוך, ולהפנות אותו ישירות אל פני הוופר. התוצאה? ריכוז חום גבוה יותר, בלי צורך להגדיל את צריכת האנרגיה.
היזהרו מהעומס התרמי
יש עם זאת בעיה: כאשר מרכזים כל כך הרבה קרינה על יעד מסוים, חוט הלהט של המנורה צריך לעבוד בטמפרטורות גבוהות יותר כדי לשמור על רמת חום יציבה.
אם בחרתם במערכת בעלת עוצמת הספק גבוהה, על מקורות האנרגיה שלכם להיות איכותיים מאוד. ראינו מערכות שנכשלו כי מקורות האנרגיה שלהן לא היו מסוגלים לעמוד בעומס הזה. ודאו שהחוטים שלכם מסוגלים לעמוד בעומס, ושהחיבורים שלכם לא יישברו עקב עליות הטמפרטורה הפתאומיות.
הפשרה
הזהב הוא הכלי הטוב ביותר למטרה זו, אך הוא דורש טיפול זהיר. הוא לא סובל זיהום.
אם התהליך שלכם כולל פליטת גזים או אדי כימיקלים שעלולים לפגוע בשכבת הזהב, הרי שהיכולת של המחזיר להחזיר את הקרינה תיפגע. תראו שהחום לא מגיע אל הוופרים בצורה אחידה.
שמרו על החדר נקי. אם שכבת הזהב נפגעת, לא רק שהיעילות יורדת – אלא שיש סיכון להיווצרות נקודות חם על הוופרים, וזה משהו שאף אחד לא רוצה.
בסופו של דבר, אנו בונים את המחממים האלו כדי שהחום יגיע בדיוק למקום הנכון – לסיליקון, ולא למכשיר עצמו.